תפריט
81-65 ס"מ
66-41 ק"ג
15-12 שנים
כלבי עבודה
לכלב הרועה הטורקי (קנגל), הידוע בגודלו העצום ובאינסטינקט השמירה החזק , היסטוריה עתיקה ועשירה המושרשת בשטח המחוספס של אנטוליה, טורקיה. כזן עבודה חזק ונאמן, כלבי הקנגל גודלו במקור לשמירה על המשק החי של אדוניהם, כשהם מגנים עליהם בגופם מפני טורפים בנחישות בלתי מעורערת ובגבורה רבה. כיום זוכה הרועה הטורקי לאהדה בינלאומית בשל יכולות השמירה יוצאות הדופן שלו, והוא מהווה בן לוויה מסור למי שיכול לספק את הסביבה והטיפול הדרושים לו.
בהיותו הכלב הלאומי של טורקיה קיבל בעברית הקנגל את השם "רועה טורקי", אומנם חשוב להבהיר ששם זה אינו משמש כשמו בעולם ושלמשפחת כלבי הרועים הטורקיים משתייכים מספר זני כלבים נוספים.
בארצות הברית ובאירופה נוהגים לקרוא לגזע הקנגל בשם "קרבאש" (ראש שחור) או "כלב רועים אנטולי".
סיפורו של כלב הרועים הטורקי מתחיל כמובן בטורקיה, שם הגזע התגלה לראשונה במחוז קנגל שבפרובניקיית סיוואס, ומכאן מגיע שמו הרשמי של הכלב.
הגזע פותח במקור על ידי רועי הצאן המקומיים על מנת להגן על המשק החי מפני זאבים, דובים וטורפים אחרים, והוא אכן הוכיח את עצמו כנכס יקר ערך עבור בעליו וכלב שמירה מצוין שלא פחד להתעמת ולתקוף פיזית כל טורף שעמד מולו.
למרות שמוצאו מאיזור קטן ומסוים מאוד בטורקיה, הוכרז כלב הקנגל כאוצר לאומי של טורקיה.
ממשלת טורקיה ומוסדות אקדמאיים לאומיים החלו להפעיל כלביות שבהן הרביעו כלבי קנגל ותיעדו אילן יוחסין מתוחזק בקפידה של הגזע. מרוב הפופולאריות והגאווה הלאומית שהגזע מספק, כלב הקנגל הוצג לאורך ההיסטוריה גם על בולי דואר ועל מטבעות טורקיים שונים. (השאלה אם המקום זה כאן ולא ב"כללי". לדעתי כאן באופן יותר מפורט ולשנות את הניסוח ללשון עבר, בכללי בצורה פחות מפורטת בלשון הווה)
הבידוד היחסי של אזור סיוואס מנע לאורך שנים ערבובים והכלאות של הגזע ושימר אותו כגזע "נקי" בעל אחידות יוצאת דופן במראהו ובהתנהגותו. הבעיה, כאמור, החלה מאוחר יותר כאשר כלב הקנגל התפשט מחוץ לגבולות המדינה הטורקית.
הגעת כלבי הקנגל הראשונים לאנגליה התרחשה בשנת 1965, כשבשנים העוקבות הוא התפשט למדינות נוספות באירופה. לארצות הברית הגיע הגזע לראשונה בשנת 1985 על ידי אנשים ששמם דייוויד וג'ודית נלסון, זוג אמריקאים שחקרו את גזע הכלבים המיוחד בזמן שהתגוררו בטורקיה והחליטו לייבא אותו למדינה.
חלק מחובבי הקנגל בארצות הברית גידלו אותו ללא הבנה מעמיקה של הגזע ושל הגזעים הטורקיים הנוספים שחיו באזור\בקרבתו, והרביעו אותו עם כלבי קנגל מעורבים או עם כלבי רועים טורקיים דומים כגון גזע ה"אקבש", ובכך גרמו לפגיעה בטוהר הגזע.
בשנים שלאחר מכן התפתחה איבה בין המגדלים האמריקאים שהתעקשו שכלביהם הם כלבי קנגל גזעיים, לבין מגדלים טורקים שהאמינו שהוא מהווה שילוב של גזעים טורקיים שונים ואינו כלב קנגל טהור.
כלב הקנגל הטורקי הוא כלב גדול ומרשים בעל ראש רחב ומבנה גוף אתלטי ושרירי, ולו פרווה כפולה עבה וצפופה שהינה עמידה בפני פגעי מים ורוחות. פרווה זו מספקת לו בידוד באקלים קר וחם כאחד, ונועדה להגן על הקנגל מתנאי מזג אוויר קשים. לפרוות הקנגל מגוון צבעים, כשלרוב הם נעים בגוונים של חום, שמנת או מנומר. יש לו אוזניים שחורות ומסכה שחורה המכסה את פניו ועומדת בניגודיות לצבעו של הגוף.
גובהו של כלב קנגל בוגר נע בין 74 ל-81 ס"מ לכלב זכר ו-65 עד 78 ס"מ לנקבה. משקלו האופייני של זכר קנגל נע בין 50 ל-66 ק"ג, כאשר טווח המשקלים של הנקבות נע בין 41 ל-57 ק"ג.
כלב הקנגל ידוע בהתנהגותו הרגועה והסבלנית מצד אחד, אך הערנית והמגוננת מצד שני. הוא יגן בחירוף נפש על משפחתו ועל בעלי החיים שבבית, ויפגין נאמנות ואומץ רב כאשר יצטרך להתמודד עם איומים חיצוניים. בשל אינסטינקט השמירה החזק שלו הוא יכול להיות מעט מרוחק וחשדן כלפי זרים, אך בכל זאת מדובר בכלב עדין ומלא חיבה במיוחד כלפי אנשים שמכיר או לאחר היכרות קצרה עם אנשים חדשים.
למרות היותו כלב אינטיליגנטי מאוד, בדומה לגזעים רבים של כלבי שמירה גם הקנגל הינו כלב עקשן ועצמאי שמסוגל לקבל החלטות על דעת עצמו ובניגוד לדעתם של בעליו האנושיים. אם נכניס למשוואה גם את גודלו וכוחו הפיזי העוצמתי של הכלב, נבין שכלב זה יתאים לבעלים מנוסים בלבד אשר ידעו להיות מספיק אסרטיביים ונחושים מולו ולזכות במעמד "מנהיג הלהקה" בבית.
הקנגל הוא כלב אתלטי המסוגל בכושר שיא להגיע למהירויות של מעל 50 קמ"ש לשעה בריצות קצרות, והוא דורש פעילות גופנית מאומצת ברמה יומיומית על מנת לשמור על בריאותו הפיזית והנפשית.
לא מדובר בכלב שייהנה ממשחקי אילוף או ספורט כלבים יתר על המידה, אך בכל זאת- כדאי לכלול בשגרה גם פעילות מנטלית בצורה של משחקי חשיבה מאתגרים על מנת לשמור עליו נינוח ומגורה שכלית.
כלב הקנגל הטורקי דורש בית מרווח בעל גישה למרחב חיצוני בדמות חצר גדולה ומרווחת בה יוכל לשוטט ולחקור את הסביבה, ולכן אינו מתאים לחיים בדירה בקטנה או למגורים בעיר.
הקנגלים הם כלבים אינטליגנטיים הידועים ביכולת החשיבה העצמאית שלהם, תכונה ששירתה אותם היטב בעברם בעת ששמרו על להקות החי בשטח המאתגר של אנטוליה. עצמאות זו יכולה לעיתים להוות חרב פיפיות עבור בעליהם, שכן הם מסוגלים שלא להקשיב לו ולקבל החלטות בעצמם במיוחד אם מרגישים שאינו אסרטיבי מספיק מולם. האינטליגנציה שלהם מאפשרת להם מצד אחד ללמוד דברים מהר מאוד, אך מצד שני הם עשויים להטיל ספק בפקודות אם אינם מביעים בהן עניין או רואים את הרלוונטיות שלהן ולכן ההכשרה צריכה להיות עקבית, מעניינת וכזו שמספקת תמריצים ברורים להתנהגות טובה.
מדובר בכלב מאתגר עבור בעלים מתחילים ולכן הוא זקוק לבעלים שיהווה עבורו מנהיג, כזה שהכלב ירגיש שהוא יכול לבטוח בו, שידע לקבל את ההחלטות ולהציב לכלב גבולות מוגדרים וברורים כשהוא יודע במקביל גם לכבד את האופי העצמאי של הקנגל. אם הקנגל יזהה את אישיותו של הבעלים ככנועה או חלשה, הוא יקבל על עצמו את עמדת ה"אלפא" וזה עשוי לגרום לו לפתח בעיות התנהגות קשות והרסניות.
הוא כלב ערני מאוד שמצטיין ככלב שמירה ומודע לכל דבר שזז בסביבתו. תכונה זו גורמת לנטייה מוגברת לנביחות, ולכן אילוף נכון יעזור לנו לשלוט בנביחות המוגזמות שלו וילמד אותו מתי יש צורך להשתמש בכלי של נביחות האזהרה.
בהקשר זה, יש להקדיש תשומת לב לסוציאליזציה מוקדמת על מנת לבסס דפוסי התנהגות טובים כבר מגיל צעיר. בגלל האופי המגונן שלהם, הם עשויים להיות שמורים או מרוחקים ליד זרים, וזה יכול להסלים אם לא מטפלים בכך כראוי. חשיפתם לאנשים, חיות וסביבות שונות מגיל הגור תעזור להם ללמוד להבחין בין איומים אמיתיים לבין מצבים יומיומיים רגילים.
הקנגלים הם כלבי משפחה טובים המגלים סבלנות, נאמנות ואהבה רבה לבני הבית ולילדי המשפחה, במיוחד כאשר זוכים לסוציאליזציה מתאימה ולהדרכה התנהגותית מגיל צעיר עם בני אדם שונים מכל הגילאים.
לכלב זה מוניטין של כלב עדין ומגונן, והוא יכול לשחק עם ילדי הבית במשך שעות תוך שמירה מוחלטת על בטיחותם ועל ביטחונם.
עם זאת, לקנגל לרוב לוקח זמן להתבגר והוא עלול להיות מעט מגושם והיפראקטיבי בשנות צעירותו, ולכן הוא אולי עשוי מעט פחות להתאים למשפחות עם ילדים קטנים מאוד. בכל מקרה, כדאי מאוד שיהיה מבוגר אחראי שיפקח על כל אינטראקציה בין הכלב לבין הילדים ויוודא שהם אכן מסתדרים יחדיו.
כלב הרועה הקנגלי גודל במקור לשמירה על בעלי חיים ולכן הוא עשוי להביע התנהגות מגוננת גם כלפי בעלי החיים המתגוררים בבית, כל עוד עבר סוציאליזציה נכונה מגיל צעיר. בכל מקרה, בדומה לילדים קטנים, חשוב מאוד לפקח על כל אינטראקציה חדשה בין הקנגל לבין בעל חיים אחר.
לקנגל פרווה עבה וצפופה שמנשירה בכבדות במהלך עונת הנשירה. בתקופה זו, המתרחשת לרוב פעמיים בשנה בחודשי הסתיו והאביב, הפרווה דורשת הברשה יומיומית יסודית מאוד.
בשאר ימות השנה פרוות הקנגל דורשת תשומת לב נמוכה יחסית, והשיער הקצר שלו הופך את מלאכת הטיפוח לקלה עבור הבעלים. הברשת הפרווה של הכלב פעם או פעמיים בשבוע יכולה לעזור לשלוט על הנשירה ולשמור על הפרווה במצב טוב.
רחצה של פעמיים עד ארבע פעמים בשנה תספיק כדי לשמור על הפרווה שלו בריאה ויפה, אומנם אם הכלב שלכם נוטה להתלכלך הוא עשוי לדרוש רחצה תכופה יותר. זכרו שלעשות אמבטיה לכלב בגודל כזה זו עבודה לא פשוטה ולכן כדאי להרגיל את הכלב שלכם לכך עוד בהיותו גור.
כלב הקנגל הוא כלב שיכול להסתגל למגוון תנאי מזג אוויר. חשוב רק לוודא שבמהלך חודשי הקיץ החמים יש לכלב גישה למים טריים ולמקום מוצל ומאוורר על מנת שיוכל לקרר את עצמו.